עברתי עכשיו את התהליך היפיפה של חנה בתיה. פתאום שינה נתפסה לי כדבר שונה לחלוטין ממה שתמיד ידעתי. טקס ההשכבה, שתמיד היה נגמר באיזו אנחה קורעת לבבות שלי, נגמר בנשיקה חזקה – ונותן לי כל ערב להיות קלילה ואוהבת.

התקפי זעם ותסכול עלולים להופיע אצל תינוקות וילדים החל מגיל 8 חודשים ועלולים להימשך לאורך כל הילדות. התסריט יכול לבוא לידי ביטוי ביום ובלילה, בצורת בכי וצרחות, סירוב לקבלת נחמה, הקשתת הגב לאחור, ניסיון להרביץ או לסלק את הגירוי "ה-לא רצוי", הכאה עצמית (שהתינוק או הילד דופקים את ראשם בקיר למשל) שכיבה על הרצפה ועוד דרכים שונות בהם הפעוטות מנסים לבטא את עצמם ואת תסכולם.
לא רוצה שתרגישי מיואשת, אבל כל מהלך היום (והלילה) עלול להוות תשתית להתקפי זעם. למרות זאת, אם תדעי לזהות את הטריגר, לצפות את ההתקף כמה רגעים לפני שהוא מתרחש ולהבין את הילד שלך מנקודת המבט שלו – כל מהלך היום יכול להפוך לחוויה הורית טובה של סיפוק ואושר (ששום דבר לא ישווה לה!)
פעמים רבות הזמנים של התסכול והזעם מופיעים בזמני השכבה כשהילד בן השנה וחצי בוכה למרות כל טקס ההשכבה, או שהילדים מסרבים לאכול מה שאת מציעה / להיכנס למיטה / שתצאי מהחדר.
גם במהלך הלילה : התינוק או הפעוט שלך קם בלילה ובוכה, מתחיל להצביע לכאן ולשם, לעבר אובייקטים שונים, שאת לא ממש מבינה "מה הקשר עכשיו". הוא מרים ידיים כדי שתרימי אותו וצורח בכל פעם שאת מניחה אותו בחזרה בעריסה… לפעמים הילד שכבר יודע לדבר מתעורר ובוכה, מסרב לחיבוקים, מתעלם מהשאלות שלך…
וכמובן בזמני משחק ופעילות במהלך היום, כשהנסיכים שלך אינם רוצים לאסוף, להיכנס למקלחת, רוצים לשחק דווקא עם חפץ יקר שהוא בכלל לא משחק… לא רוצים לחזור הביתה מהגינה ו.. ו.. ו…
מתכון לרגעים של בכי ותסכול
בואי תגלי מה גורם לסיטואציות במהלך היום להפוך להתקפי זעם
בגיל 8 חודשים (וכמובן פעוטות וילדים בגילאים מתקדמים יותר) רוב התינוקות מתחילים לגלות את "העצמאות". בגיל הזה הם כבר יותר ערניים וסקרניים לסביבתם לעומת המחצית הראשונה של השנה. הם יותר ניידים – מצליחים להגיע למקומות המעוררים בהם סקרנות, בלי שום עזרה ובלי לבקש רשות 🙂 הם מבינים הרבה מעבר למה שהם מסוגלים לבטא במילים או בשפת הגוף שלהם וכך הרבה פעמים לא מצליחים להביע מה שהם זקוקים ומה הם מרגישים. יחד עם זאת, הם לא תמיד יודעים ומודעים מה מותר ואסור, מה כדאי ומה לא רצוי ובודאי לא נשמרים מגורמי סכנה.
במקביל לזה התינוק / פעוט / ילד שלך זקוק לשינה ולאכילה בכמויות שונות מהמבוגר. מחסור באחד מהתחומים יכול להעלות משמעותית את הרגישות שלו כלפי אירועים שונים בחייו. בנוסף, הוא לא תמיד יודע שהתחושה שלו היא תחושה של רעב או עייפות, מה שמגביר את תחושת התסכול עוד יותר.
רוצה עוד דוגמא? הנה: לא פעם אימהות מגלות שהתינוק החוקר גילה את האסלה כמוקד אטרקטיבי, שהיא יכולה להיות מקום מעניין מאוד בשביל להשפריץ מים, לזרוק חפצים ואפילו לשתות… מה קורה כשאת מנסה להוציא אותו משם? תלוי איך הדברים מתרחשים – אבל זה יכול לעורר התקף זעם ותסכול. וככל שהפעוט נהנה יותר מן האטרקציה, עייף או רעב יותר, כך ההתקף יהיה גדול ועוצמתי יותר.
האם אחת מהדוגמאות עד כה מוכרת לך? אולי יש מומנטים אחרים אותם את מזהה כ"מזמיני קרב"? שתפי אותי בתגובות כאן למטה
איך לזהות את התקף הזעם והתסכול שמתקרב?
מה משותף בין המקרים המעוררים תסכול וכעס ואיך למנוע אותם?
כדי לחסוך בכי וצרחות וכדי למנוע את התקפי הזעם והתסכול שכל כך קשה להרגיע… כדאי ללמוד ולזהות אותם עוד לפני שהם "מתפוצצים".
בשביל זה נתבונן לרגע בכמה נקודות המאפיינות את הסיטואציות מעוררות התסכול וגם נכיר חלק מהתכונות של תינוקות / פעוטות / ילדים.
| המאפיין את הסיטואציות | תכונות של תינוקות ופעוטות |
| · מעבר בין פעולות (בין פעולה אחת לפעולה אחרת) ובפרט כשהמעבר חד · פעילות לא מעניינת · פעולה מסוכנת ו/או לא מתאימה | · רצון לעצמאות · קושי בביטוי עצמי / / שלבים ראשונים בהתפתחות השפה · צרכים שונים לעומת אלו של המבוגרים מבחינת שינה ואוכל · סקרנות ורצון ללמוד ולגלות את הסביבה · חוסר הבנת כללים/ סכנות וכדו' כשההתנהלות חדשה להם או נובעת מהתנהלות בלתי עקבית. |
אם אפשר לסכם למשפט אחד מדוע – סיטואציות מסוימות + תכונות של הפעוט / תינוק = התקפי זעם ותסכול – הייתי אומרת שהתינוק / ילד מתקשה ואינו בשל להכיל את האירוע כפי שהוא מתרחש.
כדי שהמאמר הזה יהיה ממש אפקטיבי ויעיל בשבילך, נסי להיזכר כרגע בהתקף האחרון של הילד שלך, ושאלי את עצמך:
יסודות שיעזרו לך לבנות בסיס למניעת התקפים
קחי לדרך 3 כלים שיעניקו לילד שלך (ולעצמך) סביבה מוכרת ובטוחה
תינוקות וילדים זקוקים בין 5 / 6 ארוחות במהלך היום (ייתכנו שינויים לפי גיל/ משקל) וזקוקים לשעות שינה מתאימות לגילם כדי שיוכלו להנות מזמן ערות איכותי ורגוע (תלחצי כאן כדי לגלות כמה שעות שינה תינוקך צריך לישון).
כשאת מקפידה על אוכל ושינה לפי צרכיהם, בנוסף לזמן ערות רגוע את מאפשרת ומעניקה לתינוק / ילד שלך ביטחון על ההתרחשויות במהלך היום (עוד על סדר יום לתינוקות אפשר לקרוא כאן)
כל זה נכון גם ביחס לזמן ההשכבה: ככל ששגרת ההשכבה מוכרת, ימנעו התקפים והתנגדויות, כי התינוק / ילד שלך לומד ויודע מה הפעולות שתתרחשנה במהלך הטקס וכך יש פחות מקום לאי הבנות.
חלק חשוב במהלך היום של התינוק/ ילד שלך הוא זמן הפעילות שלו. זה הזמן שהוא מתפתח ומגלה את העולם. כיוון שהוא חש ואוהב להיות עצמאי, תעניקי לו משחקים ופעילויות שיצליח להפעיל לבד, כך לא יהיה מתוסכל אם לא יצליח וגם לא יהיה משועמם ויעזוב את המשחק.
כדאי לשים לב שדברים אסורים המעוררים אצלו סקרנות לא נמצאים בהישג ידו, ואף לא נמצאים בטווח הראיה שלו, כך תמנעי וויכוחים והתקפים.
אם הוא כבר לקח משהו שאת לא מסכימה? הציעי לו שני דברים (שאת מסכימה) כדי שיבחר בין דברים המותרים לו. הדבר נכון גם לגבי השאלה: "מה אתה רוצה לאכול?" תמנעי לקבל את התשובה "מתק" (קראי – ממתק :)). פשוט תשאלי אותו תוך כדי שאת מראה לו: "האם אתה רוצה לאכול תפוח או בננה?"
כשאתם מבלים בפעילות שעומדת להסתיים או שהגיע הזמן להיכנס למקלחת או למיטה, תכיני את התינוק / ילד שלך מראש. שתפי אותו שהפעולה עומדת להיגמר. למשל – אחרי שמורידים את הסבון יוצאים מהמקלחת או אחרי שאומרים לילה טוב לאבא נכנסים למיטה. נסי לבחור "סוף טבעי" לדברים – כמו יציאה מהחדר בסיום סיפור וכדו'.
ככל שתכינו אותו מראש לקראת סוף הפעולה, כך יהיה לו קל יותר לווסת את עצמו לקראת השינוי.
היו עקביים לגבי ההחלטה; אם תהיו בגינה והגיע הזמן לחזור הביתה, הכיני את הילד מראש מתי זה יקרה וברגע שאת אומרת לתינוק / ילד שלך "חוזרים הביתה", תחזרו הביתה. גם אם הוא יפתח בבכי! אם תחזרי בך מההחלטה, תלמדי אותו שעל ידי הבכי הוא ישיג דברים שהוא רוצה – גם אם אמא בחרה אחרת.
לסיכום, ככל שתעניקי שגרה מוכרת ותשפרי את התקשורת עם תינוקך /ילדיך, כך הסביבה שלכם תשמש "מרחב מוגן" לילדייך וגם את תרגישי יותר בטוחה ונינוחה (במקום להרגיש מאוימת מפני הקריסה הבאה).
הביטחון שאת מרגישה יאפשר לך להיות פנויה וזמינה, להבין יותר את הרגשות של הילד, וכך תצליחי בנוסף לכל להעניק לתינוקך / ילדיך טיפול רגיש, לזהות מה מאכזב או מתסכל את התינוק/ ילד, מה מכעיס ומעצבן אותו וגם ממה הוא נהנה ומשתעשע. הרגישות שלך תתן לך יכולת להתערב ולעזור לו לפני שההתקף מתפוצץ וכך תוכלי למנוע התקפי זעם ותסכול 🙂
מוזמנת לצלול ולהיפגש איתי בבלוג המושקע שלי,
לקרוא עוד קצת עלי,
או לראות מה כתבו עלי בעיתונות
עברתי עכשיו את התהליך היפיפה של חנה בתיה. פתאום שינה נתפסה לי כדבר שונה לחלוטין ממה שתמיד ידעתי. טקס ההשכבה, שתמיד היה נגמר באיזו אנחה קורעת לבבות שלי, נגמר בנשיקה חזקה – ונותן לי כל ערב להיות קלילה ואוהבת.
הקורס היה מקסים! הכל מוגש בצורה כל כך ברורה, בהירה ופרקטית, עושה סדר בראש ובלב 🙂 ובנוסף את עונה לכל אחת על השאלות האישיות ומציעה פתרון מותאם, בנעימות ובסבלנות. שעת ההשכבה בביתנו השתפרה פלאים, בזכותך!
יש לי בת מהממת בת 9 שלא הצליחה להירדם שנים, ואחרי בירור רפואי הומלץ לה מלטונין על בסיס קבוע. הגעתי לחנה בתיה והצטרפתי לקורס, ומאותו יום התחלתי להשכיב אותה ולשבת לידה 5 דקות – והילדה ישנה!! זה לא יאומן. אנחנו כבר חצי שנה ככה.
איך אודה להשם על כזאת מתנה? כן, מתנה שהכרנו – זה לא סתם ייעוץ שינה, זה תהליך צמיחה עוצמתי ומלא שמחה, לתינוק ולכל המשפחה. המקצועיות שלך נדירה, הינך מעניקה כוח, כלים ואמונה.
אחרי 3 שנים שהקטנה ישנה איתי במיטה, הצטרפתי לתוכנית 'לילה טוב'. חנה בתיה לימדה אותי מה גורם לזה. זה לא קסם, זה תהליך – וב"ה היום, אחרי כמה חודשים של עבודה, הרבה יותר קל לי להשכיב את הילדים. יש לי מיטה, שלי, רק שלי, לכל הלילה 😊
נהניתי מאוד מהסדנה, ממש מרגישה שנתת לי כלים מעשיים להתנהלות בכל שעות היום עם הילדים, ולאו דווקא רק לקראת השינה. יישמתי את העצות לגבי שעת ההשכבה ואיכות השינה של הילדים וראיתי תוצאות מידיות. ההשקעה הייתה כדאית!